עוד פגישה ועוד פגישה
מאת רועי פן, 25/11/12

12:15, אמצע יום עבודה, הסלולרי מצלצל, אני עונה מבלי להסיט את המבט ממסך המחשב.
"רועי?", שואלת המזכירה, "נקבעה לכם פגישה להיום ב-17:00, יש אפשרות להקדים אותה בשעתיים?".
"לא", אני עונה ומייד מסביר, "חברי הועד הם אנשים עובדים, אי אפשר בהתראה כזו קצרה להקדים פגישה, ובכל מקרה - לא הוגן שאנשים שפועלים למען השכונה בהתנדבות יצטרכו לקחת שוב ושוב חצאי ימי חופש רק בשביל להיפגש עם רשויות שאמורות לתת שירות לתושבים".

רבים מכם לא יודעים זאת, אבל כמעט על כל פגישה עם הרשויות שהסיכום שלה עלה לאתר, היו אינספור בקשות מטעם ועד נוה גן בכלל לקיים את אותה פגישה, וגם אחרי שסוכם על מועד - לא מעטים המקרים בהם היו שינויי תאריך או שעה. לקח גם לא מעט זמן לכתוב כל סיכום פגישה שכזה, אשר תמיד המתין לאישור (או אי תגובה) מצד הגורמים המוסמכים לפני פרסומו באופן רשמי באתר. לכך, אגב, יש להוסיף גם את הזמן שדרשה עבודת ההכנה לכל פגישה שכזו, אשר לפעמים היתה כרוכה בקיום פגישה פנימית מקדימה.

13:00, הטלפון מצלצל שוב, על הצג מופיע המספר אשר ממנו הגיעה השיחה הקודמת.
"רועי, קפץ משהו דחוף, אי אפשר להיפגש איתכם היום, נזיז את זה למחר באותו שעה?".
"לא", אני משיב, "כבר נקבעה לי פגישה בעבודה".
"באילו ימים אתה כן יכול?", שואלת המזכירה, ובתגובה מקבלת ממני מספר תאריכים אפשריים.

13:20, עוד טלפון, רק בשביל לבשר לי על המועד החדש לפגישה. מייד לאחר מכן אני מתחיל לעדכן את חברי הועד במידע (אחרי שעוד קודם לכן עדכנתי אותם שהפגישה לא תתקיים במועדה המקורי). לפני סיום הטיפול בעוד "פגישה שלא היתה", אני מרים טלפון להורים, לשאול אם יוכלו לעשות בייביסיטר לילדה בזמן שאהיה בפגישה (דווקא להיום היה לי פתרון, אבל למועד החדש - לא). ההורים מסכימים, אבל מי יודע, בטח גם הפגישה הזו תידחה.