מה עומד מאחורי שמות הרחובות בשכונה? כתבה שלישית (ואחרונה)בסדרה

איזה רחוב בשכונה נקרא על שם מוביל דואר ואילו רחובות על שם פעילי ציבור? כיצד "ליל הבדולח" קשור לשכונת נוה גן? ומה הקשר בין בוכרה וקרן פנסיה לבין הרחובות לודיוב וכצנלסון?

ריכז וערך: רועי פן


גרינשפן - הרשל פייבל גרינשפן (עם "פ" דגושה) היה פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. התנקשות זו בנובמבר 1938 שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח", במהלכן נרצחו מאות יהודים ונעצרו יותר משלושים אלף (ונשלחו למחנות ריכוז). בנוסף, נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים ו-29 בתי כל-בו. גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט – פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. הוא הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירו אותו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן.

אהרון כצנלסון - אהרון כצנלסון נולד בשנת 1913 בעיר בוברויסק, רוסיה. בבית הוריו ספג ערכים ציונים-סוציאליסטיים, אשר ליוו אותו לאורך כל דרך חייו. בשנת 1924 הגיע עם הוריו לעין גנים בפתח תקוה, שם גדל באוירת אהבת האדמה והעמל ועם בני המשפחה קיים את תורת הציונות העובדת, הלכה למעשה. מראשית נעוריו גילה אהרון כצנלסון עניין רב בפעילות חברתית, הצטרף לתנועת נוער חלוצית, פעל באירגון "ההגנה" ובנוטרות והיה בין מקימי תנועת "הבחרות הסוציאליסטית". הוא היה בין פעילי מועצת הפועלים ומפלגת פועלי ארץ-ישראל, ונשלח על ידי חבריו למוסדות המרכזיים של גופים אלה, בהם מילא במסירות תפקידי-מפתח. בתקופת העלייה הגדולה בשנת 1953 היה מנהלה של לשכת העבודה. בשנת 1960 ועד צאתו לגימלאות היה חבר ההנהלה המרכזית של קרן פועלי בניין ומנהל קרן הפנסיה בועד-הפועל של ההסתדרות הכללית. בשנת 1962 נבחר כחבר מועצת עיריית פתח-תקוה וריכז בה ועדות עירוניות שונות, תפקיד בו כיהן כ-12 שנים. לאחר מכן המשיך בפעילות ברוכה בקרב חבריו הגימלאים ועשה למען רווחתם ושמירת רמת חייהם. בשנת 1982 הוענק לו התואר "יקיר העיר פתח תקוה".

לודיוב - רבי אברהם חיים לודיוב נמנה על קבוצת אנשים שהקימו, החזיקו והפעילו בכל ערי בוכרה תשתית איתנה של פעילות יהודית. בזכותם המשיכו הקהילות היהודיות לפרוח ולשגשג בכל המובנים, תחת מגף השלטון הסובייטי, והזהות היהודית נישאה בגאון. אף שהם נרדפו על-ידי השלטונות, נחקרו, הוגלו, עונו קשות ונאסרו לתקופות ממושכות בעוון פעילותם היהודית-החברתית, הם המשיכו במלאכתם בכל דרך ודאגו לשמר את היהדות המפוארת בערי בוכרה.

מרדכי שמואלביץ' - רבי מרדכי שמואלביץ' נולד ברוסיה, עלה לארץ ב-1885, ורכש נחלה בפתח תקוה בה הקים בית ופיתח משק חקלאי. היה פעיל ציבור, נפטר בשנת 1922.

פנחס מאירי - פנחס מאירי נולד בשנת 1865 בפוניבז', ליטא, ובשנת 1882 היה לראשון מבני משפחתו שעולה ארצה, כשעשה זאת עם קבוצת ה"ביאליסטוקאים". כמו אלתר וינקלר (אשר זכה אף הוא לרחוב על שמו בשכונת נווה גן), גם פנחס מאירי נמנה על "רשימת ה-28" עליהם פרש הבארון את חסותו. זמן רב שימש מאירי כמוביל הדואר בין המושבות, ובאחת מהתקפות ה"שכנים" אף נפצע ושכב בביה"ח של הבארון בראשל"צהוא זכה להימנות בין חברי ועד המושבה ואף לעמוד בראשו, ולימים היה לראש המועצה המקומית הראשון בפתח-תקווה. פנחס מאירי נפטר בשנת 1938 ונקבר בפתח-תקווה.

משה שמיר - משה שמיר נולד בשנת 1921, והיה סופר, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית ("מעריב"), עורך כתבי עת ("במחנה") ובין השנים 1977-1981 שימש כחבר כנסת מטעם סיעת "הליכוד". בין ספריו המפורסמים - "הוא הלך בשדות".  בשנת 1988 זכה בפרס ישראל. שמיר נפטר בשנת 2004.

מקורות:
1. פרויקט "שורשים" של מינהל התרבות בעיריית פתח תקוה
2. ויקיפדיה
3. דברי חבר הכנסת אמנון כהן (ש"ס) בעת ציון יום אסירי ציון ומורשתם במסגרת הישיבה השלושים-ושלוש של הכנסת השש-עשרה