מה עומד מאחורי שמות הרחובות בשכונה? כתבה ראשונה בסדרה

מה הקשר בין נתן שרנסקי לשכונת נוה גן? איזה רחוב נקרא על שם מורה לאנגלית ואיזה על שם חקלאי? וכמה מיקירי העיר פתח תקוה הונצחו בשכונה?

ריכז וערך: רועי פן

 
אלתר וינקלר - רבי אלתר וינקלר נולד בשנת 1814 בהוסיאטין, גליציה - אוקראינה, ועלה ארצה ב-1868. הוא נמנה על קבוצת ה"ירקונים" (מתיישבים מאנשי ירושלים שנהרו לפתח תקוה בעקבות הצלחת היבול הראשון של אנשי המושבה), רכש בפתח-תקוה שתי חלקות, עבד בחקלאות וגם בסיוד. הודות לחוסן גופו וינקלר החזיק מעמד בכל התלאות והמחלות, והיה ידוע גם בתור אדם אמיץ. הוא נמנה על "רשימת ה-28" עליהם פרש הבארון את חסותו. וינקלר נפטר בשנת 1898 ונקבר בפתח תקוה.

תרזה קוגלמן - תרזה קוגלמן עלתה לארץ מגרמניה בשנת 1939, החלה לעבוד בתור מורה בשנת 1941, והיתה מרכזת מקצוע האנגלית הראשונה בבית הספר ע"ש "ברנר", אשר יצקה את דפוסי ההוראה הנהוגים עד היום בהוראת השפה. באישיותה בא לידי מימוש הטוב שבתרבות ה"יקית" - דייקנות, יסודיות, קפדנות על פרט קטן כגדול, נאורות ופתיחות ושאיפה בלתי נלאית ללמוד, להשכיל ולהתפתח. תרזה קוגלמן היתה מורה שהשפעתה הרוחנית נחקקה בלבבות תלמידיה וליוותה אותם בהמשך חייהם.

אסירי ציון - כינוי ליהודים, בעיקר תחת המשטר הקומוניסטי, שלא הורשו לעלות לישראל משיקולים פוליטיים. על פי ההשקפה הקומוניסטית, כל השתייכות דתית או אתנית בטלה מפני ההשתייכות לאומה הקומוניסטית. לפיכך, השלטונות סרבו להכיר בשאיפות הלאומיות של היהודים, ובקשר שבין יהודי אירופה ובין מה שהם ראו כמולדתם ההיסטורית, ארץ ישראל. חלק ממסורבי העלייה פעלו באופן הפגנתי נגד העיכובים, נעצרו ונכלאו, אחרים הוגלו למקומות נידחים. רבים מהם נחשבו ללוחמי זכויות אדם ולאסירי מצפון והיו מוכרים ככאלה בכל העולם. מדינות רבות הפעילו לחץ לשחרורם של אסירי ציון, והאחרונים שבהם שוחררו בשנת 1986. אנטולי (נתן) שרנסקי, אידה נודל ויולי אדלשטיין הם מהידועים שבאסירי ציון. נכון להיום, חיים בישראל כאלפיים אסירי ציון, ובמשרד לקליטת עלייה פועלת רשות מיוחדת הדואגת לרווחתם.

דוד טבצ'ניק - דוד טבצ'ניק נולד בשנת 1909 בוארשה, פולין, ועלה לישראל ב-1929. הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון" וליווה אותה בכל שלבי התפתחותה עד שהפכה ל"מפלגת העבודה", בה מילא תפקידים בכירים. טבצ'ניק עבד בפתח תקווה בחקלאות ובבנין, ונבחר מטעם מפלגתו למועצת פועלי פתח-תקווה ואחר כך למוסדות העליונים של המרכז החקלאי, הועד הפועל של ההסתדרות וההסתדרות הציונית. הוא מילא שליחויות מטעם "המוסד" בקרב שרידי יהדות אירופה, היה חבר ה"הגנה", השתתף במלחמת השחרור ונבחר כציר לכל הקונגרסים הציוניים מאז שנת 1946.
ב-1948 נתמנה מטעם רשימת מועצת פועלי פתח תקווה כחבר העיריה והנהלתה. מאז פעל ברציפות במשך למעלה משלושים שנה במישור המוניציפאלי, במהלכן כיהן כסגן ראש העיריה וכממלא מקום ראש העיר, עמד בראש 11 מחלקות עירוניות, השקיע מאמצים רבים בפיתוח גן החיות, בהקמת גני נוי עירוניים, ובביסוס איגוד ערים לכבוי אש, יזם את כריתת ברית ערים תאומות עם ערים בשבדיה, נורבגיה ודנמרק, טיפח קשרים עם אישים ברשויות מקומיות בעולם (אוסטריה, גרמניה, הולנד, וצרפת) ותרם להגדלת אוסף הפיסול במוזיאון "יד-לבנים". טבצ'ניק זכה לקבל בשנת 1982 את התואר "יקיר העיר פתח תקווה".

שירת אסתר - הרחוב נקרא ע"ש אסתר ראב, המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ, אשר כונתה "המשוררת הצברית הראשונה". ראב נולדה בפתח תקוה בסוף המאה ה-19, בת ללאה ויהודה ראב, ממייסדי העיר. מראשית ילדותה ספגה אסתר ראב מחוויות חיי המייסדים ומאבקם הקשה בטבע ובאדם. מזגה הסוער ושאיפתה לאורח חיים חדש קרבו אותה אל אנשי העלייה השנייה. חרף התנגדות בני משפחתה יצאה לקבוצת דגניה. לאחר נישואיה שהתה מספר שנים במצרים. לפני שחזרה לפתח תקוה הקימה את ביתה בתל-אביב, שהפך עד מהרה למרכז אנשי הרוח והאמנות בתקופה ההיא. היא סייעה, כמיטב יכולתה לסופרים ולאמנים במצוקתם.
אסתר ראב פרסמה דברי פיוט מאז ראשית שנות העשרים והמשיכה ביצירתה עד למותה. שירתה לירית, שורשית ומלאה בנוף הארץ, והיא זכתה בפרסים רבים (ביניהם פרס אקו"ם) על הישגיה. שלוש שנים לפני מותה אף זכתה בתואר "יקירת העיר פתח תקוה". היא נפטרה בשנת 1981 ונקברה בפתח תקוה.

מקורות:
1. פרויקט "שורשים" של מינהל התרבות בעיריית פתח תקוה
2. ויקיפדיה